מערך האבטחה של ההתנחלות אפרת, בו עובדת חן, נכנס לכוננות אחרי שפלסטיני נצפה הולך לכיוון היישוב. החשוד נעצר והודה, כי התכוון לבצע פיגוע. קראו עוד
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ביטלה את השתתפות נציג בתי המשפט ב"חגיגות היובל לשחרור יהודה, שומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן" קראו עוד
מפגינים פלסטינים התעמתו עם כוחות הביטחון בכביש הכניסה לבית אומר. קראו עוד
חן גייסה עובדים למערך האבטחה באפרת
המועצה המקומית אפרת מחליטה על יצירת כביש כניסה נפרד לפועלים פלסטינים, כדי למנוע עומס בכניסה לשכונת הדגן החדשה. קראו עוד
חן חזרה לעבוד כמפקחת במערך האבטחה של אפרת והביאה איתה את אביגיל התינוקת
אביגיל הצטרפה למשפחה
חאלד בחר בן ה-15 מבית אומר נורה למוות בידי חיילים שחשדו כי יידה אבנים. קראו עוד
ראש המועצה המקומית אפרת אירח פלסטינים בסוכתו. ארבעה מהם נעצרו בידי הרשות הפלסטינית בגין פגישתם עם חיילים ומתנחלים. קראו עוד
חן, יוסף ותמר עברו לגור בגבעת החי"ש
שני תושבי אפרת, בני 19 ו-22, הודו שאיימו על עוברי אורח פלסטינים באקדח דמה. קראו עוד
המשפחה חגגה את חג פורים והתחפשה לאריה שאהב תות
חן הצטרפה לסריקות בעקבות פיגוע הירי בצומת גוש עציון, בו נרצחו שלושה בני אדם. קראו עוד
תפילה יהודית-מוסלמית נערכה בצומת גוש עציון במחאה על רצח משפחת דוואבשה בדומא
חן החלה לעבוד כמפקחת מערך האבטחה באפרת. קראו עוד
ישראל הכריזה על 4,000 דונם בגוש עציון כאדמות מדינה, בתגובה לרצח שלושת הנערים. קראו עוד
שלושת הנערים נפתלי פרנקל, איל יפרח וגיל-עד שער נחטפו ונרצחו בידי שני פלסטינים תושבי חברון. קראו עוד
חן הגיעה עם ילדי כפר הילדים בעפולה, בו עבדה כאם בית, לשמח ילדים מאושפזים. קראו עוד
משרד השיכון אישר בניית 114 יחידות דיור בגבעת התמר, שהוקמה ללא היתר כשכונת קרוואנים בתוך אפרת. ב-2011 שר הביטחון לשעבר אהוד ברק אישר את בניית גבעת הדגן. קראו עוד
חן ויוסף ורקר התחתנו. קראו עוד
גבעת החי"ש חוגגת בר מצווה
עד שנת 2011 עבדה חן כמאבטחת ומפקחת בחברת אבטחה בעוטף ירושלים, והיתה אחראית על שמונה יישובים
חן שירתה בצבא ביחידת המעברים של המשטרה הצבאית בתרקומיא, פיקדה בקורס מעברים בבסיס הדרכה 13 והיתה לוחמת ביחידת קרקל
גבעת החי"ש עלתה על הקרקע באישון ליל. קראו עוד
חן נולדה למשפחה חילונית בכפר אדומים ממזרח לירושלים. היא למדה בבית הספר החילוני-דתי המעורב הראשון בישראל
דויד גרוסמן כתב על ההתנחלות כפר אדומים, שעלתה לקרקע ב-1979, בספרו "הזמן הצהוב". קראו עוד
ערב לפני יום הכיפורים ב19:45 מוקדנית מערך האבטחה באפרת זיהתה באחד המסכים תנועה חריגה של פלסטיני בצד המזרחי של ההתנחלות, ליד שער כניסת הפועלים עיטם. על פי חן, ישנם "סמ"חים", סימנים מחשידים שאפשר לראות מרחוק. חן סיפרה כי "האיש הלך בצורה מוזרה, התכופף, הסתכל לאחור ונראה חושש. האחמ"ש, הרבש"צ והקב"ט הכונן הגיעו למקום ומצאו בטלפון שלו תמונות של כלי נשק. רכז המודיעין הורה 'לקפל', כלומר לעצור את הפלסטיני. למחרת, בסריקות באור יום, התגלה על מסלול ההליכה של החשוד סכין קומנדו. בחקירה, הוא הודה שהתכוון לעשות פיגוע באפרת".
הטקס הממלכתי לציון "50 שנות התיישבות ביהודה ושומרון" התקיים בחטמ"ר עציון, סמוך לאלון שבות. תשדיר בו שרת התרבות מירי רגב מזמינה לפתיחת אירועי "שנת היובל" נפסל לשידור בגל"צ ובתאגיד השידור כאן, אחרי שגופי התקשורת ביקשו הבהרות לביטוי השנוי במחלוקת 'שבנו הביתה'.
ב-14 ביולי ירו שלושה תושבי אום אל-פחם בשוטרים ששמרו על מתחם הר הבית בירושלים, והרגו שניים מהם: האיל סתאוי וכמיל שנאן. בתגובה, הציבה משטרת ישראל גלאי מתכות בכניסה לאתר הקדוש. הציבור הפלסטיני ראה בכך שינוי של המצב המוסכם בהר, ופרץ במחאות ובעימותים עם כוחות צה"ל והמשטרה ברחבי הגדה המערבית וירושלים, בהם נהרגו שלושה פלסטינים. שבוע לאחר מכן, דקר למוות מחבל שלושה בני משפחה בסעודת שבת בהתנחלות חלמיש בגוש עציון. המחבל, עומר אל-עבד כתב בפייסבוק לפני הפיגוע: "אני הולך למות בשביל אל-אקצא".
פועלים פלסטינים רבים עובדים בבניית שכונת הדגן החדשה בהתנחלות אפרת. עבור כך, הם נדרשים לקבל היתר מעבר מיוחד לתוך ההתנחלות ולעבור בכל יום בידוק ביטחוני בכניסה אליה. עומס הפלסטינים הזקוקים לבידוק יצר לחץ גדול על שערי הכניסה להתנחלויות ולעומס תנועה רב. בשל כך, החליטה המועצה על פתיחתו של נתיב נפרד לפועלים פלסטינים - נתיב הבידוק הביטחוני. לצדו, יפעל נתיב מעבר מהיר לתושבי ההתנחלות.
כמה שבועות לאחר מותו של הנער, בחודש נובמבר, פנו עשרים תושבי גוש עציון למשרד הביטחון בבקשה לשחרר לקבורה את גופתו של הנער הפלסטיני שנורה. לפי תחקיר פנימי של צה"ל, חיילים זיהו נערים שיידו אבנים על כביש 60 באזור, ופתחו אחריהם במרדף. אחד המפקדים הבחין בבחר מתכופף, ירה והרג אותו. התחקיר קבע כי היה בידי החיילים לנהוג באופן שונה, משום שלא היו בסכנת חיים. המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) פתחה בחקירת מותו. רשויות הביטחון בישראל החזיקו את גופתו של בחר תשעה וחצי שבועות, בטרם השיבו אותה למשפחתו להבאתה לקבורה.
ראש מועצת אפרת עודד רביבי, בן 48, מקיים פגישות עם מנהיגים רבים. מאז היבחרו לראש מחלקת חו"ל של מועצת יש"ע באוגוסט 2016, נסע ארבע פעמים לארה"ב למפגשים עם ראשי מדינות ובעלי הון. הוא השתתף בכנס נגד ה-BDS, נפגש עם בעלי עסקים וערך מסעות לגיוס כספים בניו יורק עבור מועצת יש"ע וקרן התרומות של ההתנחלות אפרת. רביבי נפגש בין היתר עם ראש עיריית ניו-יורק לשעבר רודי ג'וליאני והשתתף בהשבעתו של נשיא ארה"ב טראמפ.
לפי הודעת המשטרה, שני תושבי ההתנחלות אפרת נעצרו בעקבות תלונה של תושב פלסטיני במשטרת חברון. השניים הודו כי רכבו על אופנועים בכביש הכניסה לאפרת, שם אילצו נהג פלסטיני לעצור בצד הדרך באיומי אקדח עשוי פלסטיק. לאחר מכן, עצרו השניים אוטובוס של פועלים פלסטינים, הורידו ממנו את הנוסעים באיומים, הצמידו את האקדח לראשו של אחד מהם ואמרו לו: "תתפלל על החיים שלך".
פלסטיני חמוש בתת מקלע עקף עומס תנועה וירה לעבר היושבים בכלי הרכב. שלושה בני אדם נהרגו: הרב יעקב דון בן 49 מאלון שבות, עזרא שוורץ בן 18 מארה"ב ושאדי ערפה בן 24 מחברון. המחבל המשיך בנסיעתו לכיוון צומת גוש עציון, אז איבד שליטה והתנגש במכונית. בשל החשד שישנו יותר ממחבל אחד, נערכו במשך כמה שעות סריקות במטעים בסביבה.
חן מתאמנת בירי וקרב מגע במטווח קליבר 3.
בעקבות ההכרזה מתנהל מאבק משפטי על אדמות אלו בגוש עציון, בטענה כי מדובר ברכוש פלסטיני פרטי. בעבר הפקיעה ישראל אדמות של פלסטינים בגדה בטענה כי הקמת התנחלויות נדרשת לצורכי ביטחון. ב-1979 הכריע העליון בתיק "בג"ץ אלון מורה" כי ישראל יכולה להכריז על אדמות מדינה רק בקרקעות שלא היו שייכות קודם לאדם פרטי. ישראל מתבססת בגדה על פרשנות של הדין העותמני, לפיה כל האדמות שאינן מעובדות שייכות למדינה. בהתבסס על פרשנות זו, הכריזה ישראל מאז תחילת שנות השמונים על 1.3 מיליון דונם בגדה כאדמות מדינה.
לאחר חטיפת שלושת הנערים פתחה מדינת ישראל במבצע "שובו אחים", שבו עצרה מחדש אסירים ביטחוניים פלסטינים ששוחררו בעסקת שליט. בתגובה למעצרים, החל חמאס בירי רקטות לדרום. צה"ל הגיב בכניסת כוחותיו לרצועת עזה במבצע "צוק איתן", שבו נהרגו 73 ישראלים. לפי נתוני צה"ל, 2,125 פלסטינים נהרגו בלחימה, בהם לפחות 761 אזרחים. לאור המתח ששרר בציבור הישראלי, ייסדו משפחות שלושת הנערים שנרצחו את "יום האחדות", הקורא לחברה הישראלית לקיים שיח בין חלקיה השונים.
חן ארגנה ליוסף חגיגת יום הולדת 30 במחלקת הילדים של בית חולים העמק בעפולה. באותה תקופה, השניים עבדו כאם ואב בית בכפר ילדים לנוער ממלכתי דתי בעפולה, וחיו עם קבוצת ילדים בני 4 עד 14. הם הגיעו לבית החולים עם ילדי הכפר כדי לשמח את הילדים המאושפזים. חן השתמשה ביכולות האלתור שרכשה כשהתנדבה כליצנית רפואית.
אפרת היא ההתנחלות בה נמנו הכי הרבה התחלות בנייה ב-2016. 221 מהן נבנו בשתי שכונות חדשות: 82 בגבעת הדגן ו-139 בגבעת התמר. שתי השכונות עלו לקרקע ללא היתרי תכנון ובנייה וקיבלו אישור בדיעבד. במארס עתרו לבג"ץ פלסטינים תושבי אל-חאדר, בטענה כי הם הבעלים של חלק מהאדמות עליהן נמצאות השכונות. הבנייה במקום נמשכת.
אנדרטת גבעת החי"ש מנציחה את שלושת לוחמי ההגנה, שנפלו בקרב על גוש עציון ב-1948. תושביה היהודים של גוש עציון כבשו את הגבעה בה יושבת האנדרטה במלחמת העצמאות. לוחמי חיל השדה של ההגנה (חי"ש) הגנו באמצעותה על הדרך הראשית שחיברה את חברון לירושלים. בשתי התקפות, הצליחו צבאות ערב להשתלט על הגבעה, ואחריה לכבוש את כל גוש עציון. האנדרטה, המנציחה שלושה מלוחמי חי"ש שנפלו בהגנה על הגבעה, נבנתה בסיוע משרד הביטחון.
מוני (מנשה) בן אריה, חילוני, אז בן 44, ממקימי כפר אדומים, שטח בפני הסופר דויד גרוסמן את חזונו על ה"כלל הישראליות". בן אריה התראיין לשבועון "כותרת ראשית", בו פורסם הגיליון עליו התבסס "הזמן הצהוב", שיצא לאור בערב יום העצמאות לציון 20 שנה למלחמת ששת הימים. באותם ימים חיו בהתנחלות 400 בני אדם, כיום חיים בה כ-4,000. ב-1987 קיבל היישוב את פרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים וסובלנות. זאת על רקע הקמתו ב-1980 של בית הספר הממלכתי דתי הניסויי - המוסד הלימודי הראשון המעורב לדתיים וחילונים.
חוות קשואלה היא חווה חקלאית משפחתית השוכנת ביער הל"ה. אתר התיירות נקרא על שמו של יעקב (קשואלה) זרחי שנפל במלחמת העצמאות. משפחות בן דוד ופרידלר שהקימו את החווה שמרו על המקום מסביב לשעון, עד שנזקקו לסיוע השומר יו"ש.
ארגון השומר ביהודה ושומרון הוקם ב-2013 במטרה להגן על רכוש חקלאי מפני גניבות. לדברי הארגון, הוא הוקם "מתוך התעוררות אזרחית וחקלאית במטרה להשיב ולחזק את הביטחון האישי והכלכלי, הגאווה הלאומית והאמון לחקלאים עם דגש על בעלי העדרים". קדם לו ארגון השומר החדש, שקם בהשראת ארגון ההגנה היהודי המקורי משנות ה-20, אך אינו פועל בשטחים. בארגון שומר יו"ש חברים כ-150 מתנחלים השומרים על עשרות חוות, בהם חברי חוות קשואלה בגוש עציון, כיתת הכוננות של רכס גדעונים וחוות מעון בדרום הר חברון.
מאחז בן כ-40 משפחות, שהוקם בשנת 1998 כשכונה המזרחית של ההתנחלות אלון שבות. הקרוואנים הראשונים בגבעת החי"ש עלו לקרקע במוצאי שבת בלילה - יומיים לפני שנכנס לתוקפו הסכם ואי. ההסכם - שנחתם בוושינגטון בידי בנימין נתניהו, יאסר ערפאת וביל קלינטון - נועד לקבוע לוח זמנים מחייב למימוש הסכמי אוסלו.
בשדה של תושב בית אומר עלי אבו עוואד נערכות פעילויות משותפות למתנחלים ופלסטינים. במקום מתנדבים אישים בולטים כמו הרבנית הדסה פרומן מתקוע והרב שאול יודלמן מאלון שבות.
בין היתר, נערכות במקום קייטנות דו-לשוניות משותפות למתנחלים ופלסטינים של עמותת "אלטרנטיב". מטרת הקייטנה לפעול למען חברה מעורבת, בעלת שותפות גורל, שתכלול מסגרות חינוכיות משותפות כמו בית ספר ותנועת נוער.
בעיירה הפלסטינית חיים כ-14 אלף בני אדם. סביבה יש עשרות מחצבות ו-150 מפעלי עיבוד אבן, המספקים תעסוקה לתושבים. אזור בית פג'אר ידוע כאחד ממרכזי הכרייה ועיבוד האבן הגדולים בשטחים. מפעלי העיבוד נמצאים תחת שליטת הרשות הפלסטינית, בעוד רבות מהמחצבות יושבות בשטחי C - הנמצאים תחת שליטה ישראלית. המחצבות זקוקות להיתרי עבודה מצד המינהל האזרחי כדי לפעול. לפי נתוני המינהל האזרחי, באזור פועלות כ-20 מחצבות ללא היתר, נגדן נוקט המינהל בהליכי אכיפה והחרמת ציוד. חלק מהמחצבות פעלו בעבר עם רישיון עבודה, אך המינהל לא חידש אותו כשפג תוקפו.
נתיב האבות, מאחז בן כמה עשרות משפחות, הוקם כשכונה של ההתנחלות אלעזר. בסוף שנת 2016 פסק בג"ץ כי 17 מבנים בנתיבי אבות מוצבים על קרקע פלסטינית פרטית של תושבי העיירה הסמוכה אל-חדר. בפסק דין בעתירה של ארגון שלום עכשיו, הורה בית המשפט לממש את צווי ההריסה נגד המבנים במאחז עד חודש מארס 2018. בתגובה, פתחו תושבי נתיב האבות במחאה נגד הריסת הבתים המתוכננת ובמאבק ציבורי להביא לביטולה.
צומת גוש עציון מהווה את המרכז המסחרי הגדול באזור, והוא ידוע כמתחם כלכלי משותף לפלסטינים וישראלים. אחת החנויות, שיווק השקמה, היא אחד מהעסקים הפרטיים הגדולים ביותר בגדה. לרשת בבעלות רמי לוי שישה סניפים בהתנחלויות, בהם גם הסופר בצומת גוש עציון. רמי לוי מתגאה כי בחנויות הרשת מתקיים "דו-קיום" בין יהודים לערבים. ארגוני ימין מחו נגדו בעבר בטענה כי העסקת עובדים פלסטינים לצד יהודים היא מסוכנת, ועשויה להביא ל"התבוללות".
אפרת היא התנחלות בת כעשרת אלפים תושבים שהוקמה ב-1983. מבנה הספרייה הציבורית שלה נבנה על קרקע פלסטינית פרטית, בתמיכת משרד השיכון. הספרייה הציבורית באפרת הינה חלק מרשת הספריות הציבוריות בארץ, ופעילותה ממומנת בידי משרד התרבות והספורט והמועצה המקומית. תושבי המקום יכולים לשכור בה ספרים ללא עלות בשלוש שפות - עברית אנגלית וצרפתית.
עיירה פלסטינית בת כ-13 אלף תושבים השייכת למחוז חברון. כוחות הצבא עורכים באזור מעצרים ליליים תכופים. ההתנחלות הסמוכה כרמי צור הפקיעה 25 דונם של אדמות תושבי בית אומר, כדי להקים עליהן "שטח ביטחון מיוחד" - מרחב הגנה שבו תיבנה גדר אלקטרונית מתריעה ושביל לסיורים של גופי ביטחון. בשנת 2006 אישר בג"ץ את ההפקעה וקבע כי מוטלת על הצבא אחריות לאפשר לפלסטינים גישה לאדמותיהם, שנכלאו בתוך שטח הביטחון המיוחד.
המרכז החינוכי של בית ספר שדה כפר עציון הוקם לאחר מלחמת ששת הימים בסיוע החברה להגנת הטבע. הוא עוסק בנושאים סביבתיים ובשימור מורשת גוש עציון. בחודש יוני פתח בית הספר קבוצה שתפעל נגד מחצבות לא חוקיות. מנכ"ל בית הספר ירון רוזנטל קרא למתנדבים להצטרף לפעילות המיפוי של המחצבות באזור מדבר יהודה, ולדרוש מהמינהל האזרחי לפעול נגדן. הקבוצה מגייסת מתנדבים בעלי מכוניות שטח לנסוע בנחלי ערוגות, תקוע והדרג'ה.
בכניסה הצפונית להתנחלות נמצא שער הדגן וחנות חומרי הבניין של אשרף. מאז החלה בנייתן של השכונות החדשות של אפרת, הדגן והתמר, התושבים סובלים מעומס בעת כניסת ויציאת הפועלים הפלסטינים. על מנת להקל על חיי התושבים, אישרה מועצת אפרת תוכנית להרחבת צומת הכניסה הצפונית ליישוב. לצורך כך ביקשה המועצה להפקיע שטח עליו תרחיב את כביש הגישה סביב חנות חומרי הבניין של אשרף.
