“אני בונה את בית החלומות שלי, בלי לחכות לבן זוג"
חנה, גבעה 777"ירי זה כמו יוגה. זה מרגיע אותי וממקד את המחשבה"
חן, גבעת החי"ש"אני לא מסתובבת עם הנשק בחוץ כי זו סתם פרובוקציה. זה אומר, 'באנו לריב'"
ליאורה, חוות טליהחנה, רווקה דתיה בת 27, מחליטה להגשים את חלומה ולבנות לעצמה בית בגבעה 777 המבודדת, ליד ההתנחלות איתמר. היא מגלה עד מהרה, שלא קל להיות אישה בעולם של גברים.
האם הצעירה חן, תושבת שכונת קרוואנים, חוזרת לעבודתה כמפקחת מערך האבטחה בהתנחלות אפרת בגוש עציון- ומביאה את ביתה התינוקת יחד איתה.
ליאורה, שגדלה בחוות יחידים בדרום הר חברון, שומרת בלילות חמושה בM16 ארוך. כנשואה טרייה, היא עומדת בפני הכרעה: האם לעזוב את החווה בה גדלה, ועליה נותרה אחראית לבדה אחרי שאביה נהרג?
דרך עיניהן של נשים צעירות, חמושות מפנה זרקור אל חיי היום יום בנקודות יישוב קטנות בגדה המערבית- בשלושה מתוך כ-100 מאחזים בלתי מורשים שהוקמו מאז 1996, ללא הסכמה רשמית של ממשלת ישראל אך תוך עצימת עין ואישור בלתי פורמלי של הרשויות. המאחזים מרחיבים את השליטה הישראלית בגדה והם לעיתים קרובות מוקד לעימותים אלימים עם הפלסטינים. שלושת הגיבורות של חמושות גדלו לתוך המציאות הזו, והסרטונים מביאים אותה מנקודת מבטן.
מבחינת ליאורה, החווה היא נחלת אבות שהתנ"ך הבטיח לאביה, גר מדרום אפריקה. חנה רואה במגרש שקיבלה חלק מאדמות המדינה, שחובתה ליישב- בבנייה בלתי חוקית- כמו שעשו הוריה לפניה. חן, כמאבטחת מקצועית שביתה צמוד לאדמות חקלאיות פלסטיניות, נמצאת בכוננות ביטחונית מתמדת.
חנה, חן וליאורה שייכות למיעוט אידאולוגי שהשפעתו הולכת ומתרחבת במהלך שנות חייהן. סיפוריהן פוליטיים במובהק, ובה בעת אישיים מאוד. הגיבורות פורשות לבטים נשיים, זוגיים, דתיים וכלכליים. ברקע- המורכבות והמתח של החיים בגדה המערבית, שמקבלים ביטוי באתר, במפות, בצירי הזמן ובאזורי השיחה עם שלושת הגיבורות.
חמושות הוא דיוקן של שלוש נשים צעירות שחיות על הגבול, באורח חיים שנתפס כקיצוני; דיוקן שמקשיב מקרוב למחשבות ולדעות שלהן, ופורש את המניעים והרגשות שלהן. דרך שלושת הגיבורות, נחשפת התרחשות בעלת עוצמה פוליטית וחברתית אדירה; מופנה זרקור לתופעה שולית לכאורה, שנוטים להעלים ממנה עין או לנסח עליה דעה מרחוק. אלא שזו תופעה שיש להכיר ולהבין אותה, כי היא משנה את מדינת ישראל לנגד עינינו.