המון פלסטיני שהפגין בחווארה יידה אבנים לעבר רכבו של תושב איתמר, שבתגובה ירה למוות באחד המפגינים. קראו עוד
גבעה 777 קיבלה עצמאות מאיתמר. מעתה, מקבלים תושביה תקציבים מהמועצה האזורית שומרון להקמת מבני ציבור ותשתיות. קראו עוד
פינוי המאחז עמונה. קראו עוד
חנה נוסעת עם אבא שלה מאיר חקאק הלוי לאימון ירי משותף במטווח מגנום בירושלים. קראו עוד
תושבי ההתנחלות איתמר מתחייבים ל"עבודה עברית". קראו עוד
בחירבת טאנא בבקעת הירדן, מול גבעה 777, הרס המינהל האזרחי שישה בתים ו-16 מבני צאן של 14 משפחות מהכפר
לאחר שעברה ועדת קבלה, חנה מיישרת שטח שקיבלה בגבעה בעזרת פועל פרואני שהתגייר. קראו עוד
מסגד הוצת בעיירה עקרבה, חלונותיו נשברו ודלתו הושחתה. על קירות המבנה רוססו כתובות, בהן "תג מחיר תפוח זה כהנא". קראו עוד
חנה עוברת לדירת סטודנטיות בגבעה 777. קראו עוד
שלושה פלסטינים רועי צאן נפצעו מירי בעימותים שפרצו עם מתנחלים. שני חברי "כיתת כוננות גדעונים" נעצרו ושוחררו. קראו עוד
בג"ץ מתיר לצבא להשתמש בשטח אש 904א כאזור אימונים. קראו עוד
תושבי גבעות איתמר מוחים נגד מייסד חוות גבעות עולם אברי רן, שהקים לול תרנגולות היכן שתכננו אתר תיירות. קראו עוד
שני פלסטינים תושבי עוורתא רצחו בדקירות סכין ובירי חמישה מבני משפחת פוגל במיטותיהם בליל שבת באיתמר. קראו עוד
חנה השלימה תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטת אריאל ולמדה תסריטאות בבית הספר לקולנוע מעלה. במסגרת הלימודים, צילמה סרט קצר על נערות שהתגוררו ברמת מגרון. קראו עוד
חנה למדה באולפנת צביה בכוכב יעקב, משם המשיכה לשירות לאומי בפנימיית בית הילד בנתניה. קראו עוד
גבעה 777 עולה על הקרקע. קראו עוד
חנה נולדה בהתנחלות כוכב יעקב. קראו עוד
לאורך חודש מאי הפגינו אלפי פלסטינים ברחבי הגדה לאות הזדהות עם שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל. מנהיג שביתת הרעב, בכיר תנועת פתח מרואן ברגותי, הכריז על סיומה לאחר 40 יום, עם הסכמה על הקלות בתנאי מאסרם.
התהליך להקמת מאחז בשטחי יהודה ושומרון כולל, במרבית המקרים, הצבת מבנים ללא אישורי תכנון ובנייה. כמו כן, על ועד המאחז לפנות למשרד הכלכלה שיכיר בו כאגודה שיתופית - מונח המתייחס לשבעה אנשים או יותר, שפועלים למען המקום. לאורך השנים נבנים למאחז כבישים, מובילי מים, רשת חשמל ואינטרנט.
עם התבססות המאחז, ניתן לקדם במועצה המקומית הצבעה על "שם יישוב". תושבי גבעה 777 הצביעו על האפשרות להחליף את שמה ל"יישוב ארנון", אך לא הצליחו להגיע להסכמה. כל הבתים בגבעה 777 נבנו ללא היתר, והוצאו להם צווי הריסה - שמעולם לא מומשו.
שמואל ברק, חילוני ומדען בגמלאות, הוא מהמקימים היחידים שנותרו לחיות בגבעה. הוא מתגורר בה ללא משפחתו, שחיה בנהריה, ועוסק בגידול גפנים וייצור יין.
ב-27 בחודש דצמבר חגגו התושבים ח"י שנים לגבעה.
חמישה ימים לאחר פינוי המאחז, עבר בקריאה שלישית בכנסת החוק להפקעת קרקעות, המכונה "חוק ההסדרה". מנהיגים פלסטינים, בעלי אדמות וארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד החוק, בטענה כי הוא מפר את כבוד האדם וחירותו. "חוק ההסדרה" מאפשר להכשיר בדיעבד התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון, שנבנו ללא היתר על קרקע פלסטינית פרטית. ב-17 באוגוסט נעתר בג"ץ לבקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להקפיא את מימוש החוק, עד לתום הדיונים בעתירות נגדו.
החוק נותן בידי המדינה את הכוח לקחת בעלות על הקרקע הפרטית עליה נבנה היישוב. זאת, במידה שהקמתו נעשתה "בתום לב או בהסכמת רשויות המדינה", כך לפי הודעת הכנסת. האדם שאדמתו הופקעה יוכל להגיש בקשה לפיצוי בכסף או בקרקע חלופית. החוק הובא לאישור הכנסת בעקבות פסיקת בג"ץ כי יש להרוס את המאחז עמונה, שנבנה על קרקע פלסטינית פרטית.
ארגוני החברה האזרחית שמעניקים הגנה משפטית לחשודים, בהם ארגוני ימין ושמאל כמו "חוננו" והאגודה לזכויות האזרח, ממליצים לשמור על זכות השתיקה בחקירות, בשל אחוז ההרשעות הגבוה במדינת ישראל. ברוח זו, אבא של חנה מדריך אותה: "ירית? מה אני מבקש ממך? תשתקי". הוא ציטט את דבריו של עורך הדין אביגדור פלדמן "המשפט הוא משחק השקר", והוסיף כי "המציאות לא מעניינת. צדק זה רק שם של כוכב. לכן, חשוב מאוד לשתוק עד שאת מדברת עם עורך דין. בשום פנים ואופן אל תתני ישר עדות, למרות שמאה אחוז שפעלת על פי החוק ועל פי הכללים. אסור להגיע למצב שמגיעים בכלל לבית משפט".
שורש המונח "עבודה עברית" נעוץ באידאולוגיה הציונית. העדפת פועלים יהודים על פני ערבים, בעיקר בחקלאות, ביטאה את הקשר הרגשי בין יהודים לאדמת ישראל. בשנות הקמת המדינה, נתפשה העבודה העברית כתנאי הכרחי להגשמת יעדי הציונות ולאי-תלות בערבים החיים בארץ.
באיתמר ובגבעות הסמוכות לה חל איסור על כניסת פועלים שאינם יהודים. השנה היו תושבים שסברו כי יש לשנות את המדיניות ולאפשר כניסת פועלים ערבים, ששכרם נמוך יותר, בטענה שהדבר יאיץ את קצב הבנייה. אולם, בהצבעה בנושא, שהתקיימה בינואר 2017, רוב התושבים, 147 מול 86, הצביעו נגד העסקת פועלים ערבים.
חלק מתושבי גבעות איתמר מקיימים גם "חרם קניה" ורוכשים רק מיהודים, למרות שהמחירים אצלם גבוהים יותר. החרם חל גם על רשת רמי לוי, שמעסיקה עובדים פלסטינים.
יהדות האינקה היא קהילה של נוצרים קתוליים מהעיר קחמרקה בפרו שפיתחה חיבור ליהדות ולעם ישראל, מתוך חיפוש אחר אמת רוחנית. מייסדיה, זרובבל צדקיה (סגונדו וינואבה) ואחיו אלברו וינואבה (מרדכי מאיר), חשו שהנצרות מלאת סתירות והתרחקו ממנה. ב-1958 הם התארגנו כקבוצה תחת הכינוי "ישראל של השם" והחלו לשמור מצוות. ב-1967, ניסו לייסד באמזונס הפרואני קהילה רוחנית אוטופית שכוננה על שיתוף, לימוד תורה ועשיית מצוות. עם השנים, התגיירו ועלו לישראל רבים מבני הקהילה והתיישבו בגדה המערבית.
בין אוגוסט לאוקטובר 2016 אירעו לפחות עשרה מקרים של פשעי שנאה נגד פלסטינים, המכונים "תג מחיר"; אלמונים השחיתו כלי רכב, ניקבו את צמיגיהם, ריססו כתובות נאצה והציתו רכוש בכמה מקומות ברחבי הארץ והגדה. בעיירה הפלסטינית בורין הסמוכה לשכם, נעקרו ממקומם עשרות עצי זית ורוססה הכתובת "נקמה". בתחילת חודש יוני 2016 נותצו מצבות בבית העלמין המוסלמי בבית צפאפא בירושלים.
כיתת כוננות היא קבוצה אזרחית המתפקדת כתא צבאי יישובי, שנועד להעניק מענה ראשוני לאירוע עד הגעת כוחות הביטחון. כיתת הכוננות מורכבת מתושבי ההתנחלות, שעוברים אימונים בידי הצבא ומקבלים לידיהם נשק. על כיתת הכוננות מפקד הרבש"ץ (רכז ביטחון שוטף צבאי), שאמון על אבטחת ההתנחלות ועל הקשר בינה לבין גורמים בצה"ל.
בשנת 2010 עתרה לבג"ץ משפחה פלסטינית נגד שימוש הצבא בשטח אש 904א, בו מצוי ביתם בבקעת הירדן. הרשויות בישראל טענו כי תצלומי אוויר מעידים שהמשפחה לא שהתה באזור בשנת 99', אז החל צה"ל להשתמש בו כשטח אימונים. בית המשפט פסק כי אסור להם לשהות בשטח האש מאחר שאינם תושבי קבע והם מקיימים בו מגורים חקלאיים עונתיים. לפי נתוני ארגון "כרם נבות", בשטח אש 904א נבנו ללא היתר 70 בתים של ישראלים, בהם גם חלק מהמבנים בגבעה 777.
אברי רן, ממציא שיטת המאחזים והבעלים של חוות גבעות עולם, הקים יסודות של לול תרנגולות על אתר מצפה שלושת הימים. תושבי ההתנחלויות הסמוכות התנגדו לבניית הלול משום שראו בבנייתו פלישה לאדמות ציבוריות והקימו את "הוועד להצלת מצפה שלושת הימים". ועד תושבי איתמר פרסם גילוי דעת: "מזכירות איתמר רואה שתי בעיות בנושא זה: פגיעה בטבע ובנוף, וכן תפיסת קרקעות ללא תיאום עם מזכירות הגבעות, עם המועצה ועם הגורמים האחראיים", כתבו. בית ספר שדה כפר עציון גייס תומכים לעצומה נגד בניית הלול במצפה, וערך טיול מחאה להכיר בחשיבותו. הן המצפה והן היסודות ללול נבנו ללא תוכנית מתאר או היתרים, על שטח שהוכרז כאדמות מדינה.
לאחר רצח בני משפחת פוגל, החלה באיתמר בניית שכונה בשם "נופי ארומה". שלוש שנים לאחר מכן, נחנכה השכונה החדשה בטקס חגיגי. ראש המועצה דאז גרשון מסיקה אמר כי הקמת השכונה מהווה תשובה ניצחת למחבלים והוסיף: "אנחנו עושים היסטוריה, היישוב איתמר זה היסטוריה". בדצמבר 2016 החלה בניית שלב ג' בשכונה.
רמת מגרון הוא "מאחז נודד" שפונה יותר מ-15 פעמים על ידי המינהל האזרחי, ובכל פעם נבנה מחדש. גרים בו צעירים וצעירות רווקים, בשני מבנים ארעיים - אחד לגברים ואחד לנשים. כיום הוא שומם.
המאחז הנטוש רמת מגרון נמצא סמוך למגרון, מאחז שפונה בספטמבר 2012 כי נבנה על קרקע פלסטינית פרטית. תושביו הועברו ל"גבעת היקב" - נקודת יישוב חדשה בתחתית ההר הסמוכה לכוכב יעקב. מאז, עזבו אותו רבים מהם.
חנה נולדה בנתניה, ושם נולד וגדל גם אביה. סבתה חנה חקאק היא דמות משמעותית בחיי העיר והמשפחה. היא עלתה לעיר מבגדאד, והיתה לעובדת עירייה. בין היתר עבדה סבתא חנה כראש רשות החניה, מנהלת רווחת העובד, יועצת בנושא מעמד האשה ואחראית על הטיפול בנפגעי טרור בעיר. היא ליוותה מאז מארס 2002 את נפגעי הפיגוע במלון פארק בעיר, ושמרה על קשר הדוק עם משפחות ההרוגים והפצועים גם לאחר הפנסיה.
הגבעה, הנמצאת 777 מטרים מעל פני הים, הוקמה על ידי חברי גרעין חילוני של אנשי ההתיישבות העובדת חי"ל (חוסן יהודי לישראל). המאחז נוצר כגלגול של הפגנת "אוהל כפר יהושע" של חברי קיבוצים ומושבים, כמו אהוביה טבנקין ודוד כנעני, שמחו נגד הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1994 וגל הפיגועים שהגיע אחריהם. הגבעה היא חלק מרצף של יישובים יהודיים שהוקמו ללא היתרים רשמיים על רכס גדעונים, המחבר את גב ההר והשומרון לבקעת הירדן. זמן קצר לאחר הקמתה, הועברו תושביה לגבעה 866 הסמוכה, וכעבור שנה חלקם חזרו לגבעה 777. הגבעה כונתה גבעת ארנון בשל צירוף אותיות שמם של נון, אביו של הדמות המקראית יהושע בן-נון, ושל אריה (ארנלדו) אגרניוני, שנרצח בפיגוע ירי בעת ששמר על אדמות סמוך לאיתמר.
הוריה של חנה היו הזוג ה-15 שהתיישב בכוכב יעקב, בין רמאללה לירושלים. המשפחה חיה במבנה ארעי, עברה לקראוון וכעבור ארבע שנים נכנסה לבית קבע. רק כשהיתה בת שנתיים, הותקן בביתה של חנה טלפון. בילדותה לא היו ביישוב כבישים, תחבורה ציבורית, מכולת ומרפאה. אביה גדל בנתניה למשפחה חילונית וחזר בתשובה. אמה גדלה בקרית מלאכי, בת למשפחה מסורתית של שמונה ילדים. לחנה יש דודים ודודות מצד אמה בבית אל, הר ברכה, נווה צוף, עפרה ופסגת זאב.
בגבעה 777 מתגוררות כ-20 משפחות. היא הוקמה ב-1999 בידי גרעין חילוני של אנשי ההתיישבות העובדת וכונתה גבעת ארנון בשל צירוף אותיות שמם של נון, אביו של הדמות המקראית יהושע בן-נון, ושל אריה (ארנלדו) אגרניוני, שנרצח בפיגוע ירי באיתמר.
לפי דו"ח טליה ששון, שהוזמן בידי ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ב-2004, המאחז יושב על אדמות פלסטיניות פרטיות, על אדמות סקר שמעמדן אינו ברור ועל אדמות מדינה שעליהן הממונה על הרכוש הממשלתי טוען לבעלות. הדו"ח מציין כי הקצאת הקרקעות למאחז נעשתה בידי החטיבה להתיישבות, אף שלא היתה לה סמכות לכך. לאורך השנים השקיעה המדינה באבטחת הגבעה ובהקמת תשתיות, אך בשל מיעוט התושבים אין בה מוסדות חינוך, מכולת או מרפאה.
כפר קטן שנטשו אותו רוב תושביו, המעידים מזה שנים על מעשי אלימות כלפיהם מצד מתנחלים. ב-2002 הוכרז כשטח אש והוטלו עליו הגבלות תנועה. באותה שנה נטשו מרבית התושבים את המקום, ומ-300 תושבים נותרו בו כיום כ-80.
ראש הכפר, המחולק ליאנון עלית ותחתית, ראשד מוראר בן 50, הוא חבר מועצת עקרבה ונציגו של עין יאנון בה. עם חתימת הסכמי אוסלו וחשש המתנחלים מפינוי קרוב, החלו להיבנות סביבו מאחזים, שיצרו רצף יישובים יהודיים בין איתמר לבקעת הירדן. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, תושבי הכפר העידו על התגברות מעשי האלימות - בהם הפחדות, מניעת מסיק זיתים והשחתת מקורות מים. בשנת 2002 עזבו רוב התושבים לאחר שהחריפה האלימות כלפיהם - מוראר הותקף בביתו ופלסטיני מעיירה סמוכה, האני בני-מניה, נורה למוות בעת שמסק זיתים.
באותה שנה החל צה"ל לאכוף על האזור את צו שטח אש 904א, הכולל גם כמה מבתי גבעה 777, והטיל מגבלות על כניסת הפלסטינים לשטח. לדברי מוראר, בשנת 2013 החל הצבא לאכוף את צו שטח האש באופן הדוק יותר בעוד הוא מאפשר למתנחל שגר בסמוך, קובי, לרעות את כבשיו באזור.
כיום, בבית הספר היסודי בכפר יש בסך הכל תשעה תלמידים, בכיתות א' עד ה'. מלמדים אותם שישה מורים - שלושה במשרה מלאה ושלושה במשרה חלקית. לאחר כיתה ה', ממשיכים התלמידים את לימודיהם בבית הספר בעקרבה.
העיירה הפלסטינית חווארה עוטפת משני צדי הוואדי את עורק התחבורה המרכזי של הגדה - כביש 60. משרד הביטחון ביקש לבחון את הקמתה של דרך עוקפת לעיירה הפלסטינית, לאור יידוי האבנים הרבים על כלי הרכב הנוסעים בכביש. הדרך המרכזית, המחברת את יישובי צפון השומרון אל מרכז הגדה, מהווה אתר חיכוך תמידי בין תושבי ההתנחלויות לאוכלוסיה הפלסטינית. בהפגנה שנערכה במאי האחרון, פלסטינים חסמו את הכביש ויידו אבנים ברכבו של תושב איתמר, שירה למוות באחד המפגינים.
בכביש גם אירעו תאונות דרכים רבות, בעקבותיהן החלו התושבים הפלסטינים בחודש מארס 2017 בהפעלת משמרות זה"ב (זהירות בדרכים). משרד התחבורה בנה תוכנית לסלילת כביש עוקף חווארה. משרד הביטחון עובד על ההליך הנדרש עבור הפקעת האדמה הנדרשת לסלילתו.
אברהם (אברי) רן, חוזר בתשובה יוצא קיבוץ נחשולים, הקים את מאחז גבעות עולם ב-1996 על פסגת ההר הצופה על חירבת יאנון. רן היה מנהיג נוער הגבעות וחלוץ העלייה לקרקע בשיטת המאחזים. הוא מתגורר במאחז עם אשתו ועשרת ילדיהם. במאחז חווה חקלאית, לולים לגידול ביצים אורגניות, דיר עזים, מחלבת גבינות, טחנת קמח ומאפייה. החווה היא אחת מיצרניות הביצים הגדולות בישראל, אותן היא משווקת למגוון גדול של בתי עסק תחת שמות מותגים שונים ברחבי הארץ.
רן הורשע בכמה תקיפות, בהן של עובד קק"ל ערבי ופעיל שמאל. באחד המקרים, בשנת 97', הורשע רן בתקיפת נער פלסטיני נכה. לפי פסק הדין, בעת שנסע עם חברו בכביש החוצה את חווארה, יודו לעברם אבנים. לאחר מכן, משהבחינו בנער הפלסטיני, עצרו את כלי הרכב והכניסו את הנער אליו בכוח. הם הורידו את הנער מהרכב באלימות בבסיס צבאי סמוך, בעוד חברו של רן מאיים עליו באקדח. רן נידון לארבעה חודשי עבודות שירות.
במקרה אחר, בשנת 2005, הואשם רן כי תקף שני חקלאים פלסטינים מיאנון ונשלח למעצר בית. הוא נמלט מהמעצר, נתפס והועמד לדין בתום מרדף של שלושה חודשים. רן הודה במעשה, אך זוכה מהאישומים לאור סתירות בעדויות המתלוננים.
כ-300 רועי צאן וחקלאים פלסטינים מתגוררים בכפר. מוצאם מהכפר הסמוך בית פוריכ הנמצא מדרום-מזרח לשכם, מול גבעה 777. בכפר בורות מים עתיקים, מערות מגורים ומסגד אבן המעידים כי גילו בן יותר ממאה שנים. בשנות ה-70 הכריזו הרשויות בישראל על האזור, הכולל גם כמה מבתי גבעה 777, כשטח אש 904א והגבילו את המגורים בו.
בשנת 2005 הרס המינהל האזרחי את הכפר בפעם הראשונה. בשנים 2011-2010 נהרס הכפר שש פעמים, אז עתרו התושבים לבג"ץ, שהוציא צו הקפאה זמני להריסות. תוקפו של הצו פג בסוף שנת 2015, מאז נהרסו בתי הכפר עוד שש פעמים. בפעם האחרונה, בחודש ינואר 2017, הרס המינהל שישה מבני מגורים ו-16 מבנים לבקר וצאן. בעקבות ההריסות, מרבית תושבי הכפר בנו בתים בכפר בית פוריכ - שגבעה 777 יושבת בחלקה על אדמות ששימשו את תושביו לשטחי מרעה.
מצפה שלושת הימים ברכס גדעונים הוא אחד מכמה אתרי תיירות בשומרון. שמו ניתן לו משום שרואים ממנו את הכנרת, ים המלח והים התיכון.
תיירים רבים מגיעים לשומרון, חלקם במימון גופים ציבוריים כמו המועצה האזורית, רשות הטבע והגנים, החברה לפיתוח שומרון ועמותת "שומרון נעים להכיר". סוכנויות נסיעות ברחבי העולם מוכרות חבילות טיולים עבור תיירים מחו"ל, בעיקר נוצרים אוונגליסטים. בין אפשרויות התיירות שהאזור מציע; טיולים במעיינות, לינה בצימרים, סיורים מודרכים של מדרשת שומרון, ביקור ביקב ארנון בגבעה 777, אירוח בחוות אורגניות בגבעות עולם ו"טיפולי טבע" ביצהר.
לפי מכון מחקר מאקרו לכלכלה, המדינה השקיעה תשעה מיליון שקלים מתוך תקציב 2016 בפיתוח, ייעוץ ליזמים ושיווק בתחום התיירות בגדה. הכספים הציבוריים שהממשלה הקצתה נועדו, בין היתר, לשווק לקהל הישראלי את מקומות הבילוי והפנאי על מנת להרחיב את תיירות הפנים.
התנחלות שיושבת על אחת משלוחותיו של הר גריזים ומכונה בספר דברים "הר הברכה", שממנו החל כיבוש ארץ כנען בידי בני ישראל. בסביבתה של ההתנחלות הקימו משפחות מדרום ארה"ב יישוב נוצרי ציוני. הם מפעילים מערך מתנדבים בינלאומי שעוסק ביישוב הרכס ובחקלאות, בעיקר בגידול גפנים. הנוצרים הציונים של הר ברכה מגייסים אלפי מתנדבים בשנה לעבוד בכרמים, לתקופה של בין חודש לשלושה חודשים. הם מאמינים כי הקמת מדינת ישראל וכיבוש השטחים ב-1967 הן חלק מהתממשות חזון הגאולה, בכך שהן מקרבות את ביאת המשיח ואחרית הימים.
התנחלות בת 200 משפחות, שהוקמה ב-1984 על רכס גדעונים. היישוב קרוי על שם הדמות המקראית איתמר בן אהרון הכהן, שלפי המסורת קבור בעיירה הסמוכה עוורתא. איתמר הוקמה כחמישה קילומטרים מדרום לשכם, על ידי גרעין תורני של בית המדרש "מכון מאיר" בירושלים. החל מ-1996, הוקמו ממזרח לאיתמר רצף מאחזים, אתרי תיירות וחוות חקלאיות.
בשורת פיגועים באינתיפאדה השנייה נרצחו 16 תושבי היישוב ושלושה תלמידי הישיבה התיכונית. בפיגוע דקירה בחודש מארס 2011 נרצחו בביתם חמישה מבני משפחת פוגל: אהוד (36), רות (35), יואב (11), אלעד (4) והדס (3 חודשים).
בתחילת שנת 2000 נבנו סביב היישוב שביל ביטחון, גדר מתריעה, גדר מעכבת ואמצעי תצפית. השביל הוקם על שטחים חקלאיים של תושבי הכפרים הפלסטיניים עוורתא ורוג'יב, ומאז הם מקבלים גישה מוגבלת לעבד את אדמותיהם בתיאום מראש עם הצבא.
בעיירה חיים 14 אלף פלסטינים. אדמות חקלאיות שעובדו בידי תושבי העיירה הוכרזו אדמות מדינה, ועליהן נבנתה חלק מאיתמר. בשנים שלאחר מכן הושחתו בעיירה מבנים, נותק זרם החשמל וכן הוצתו מסגד, גנרטור ורכוש חקלאי.
חקלאים פלסטינים מהאזור מדווחים מזה שנים על עימותים אלימים, הפרעות לרעיית הצאן, מניעת גישה לאדמותיהם והפרעה למסיק הזיתים. ב-6 באוקטובר 2002 ירדו כמה אנשים מכיוון איתמר לאזור מטע הזיתים שליד עין יאנון, כקילומטר וחצי מדרום לעקרבה. תחילה ירו באוויר, ואחר כך לעבר גופם של הפלסטינים שעבדו במטע. פעילי שמאל ותושבי עיירות סמוכות הגיעו למקום לסייע למוסקים. אחד מהם, האני בני-מניה בן 24, נורה בירך ומת מאיבוד דם. משטרת מחוז ש"י פתחה בחקירה, אך היורה מעולם לא נעצר.
הוריה של חנה היו הזוג ה-15 שהתיישב בכוכב יעקב, בין רמאללה לירושלים. המשפחה חיה במבנה ארעי, עברה לקראוון וכעבור ארבע שנים נכנסה לבית קבע. רק כשהיתה בת שנתיים, הותקן בביתה של חנה טלפון. בילדותה לא היו ביישוב כבישים, תחבורה ציבורית, מכולת ומרפאה. אביה גדל בנתניה למשפחה חילונית וחזר בתשובה. אמה גדלה בקרית מלאכי, בת למשפחה מסורתית של שמונה ילדים. לחנה יש דודים ודודות מצד אמה בבית אל, הר ברכה, נווה צוף, עפרה ופסגת זאב.
ארגוני החברה האזרחית שמעניקים הגנה משפטית לחשודים, בהם ארגוני ימין ושמאל כמו "חוננו" והאגודה לזכויות האזרח, ממליצים לשמור על זכות השתיקה בחקירות, בשל אחוז ההרשעות הגבוה במדינת ישראל.